הגעתי שוב לאיזור האספלנדה, אבל הפעם ראיתי את הבניין עם הכיפה המוזהבת מולי, ולידו מימין בנין רב צריחים. איני יכול לומר בודאות מה בניינים אלה, אך הם שמשו אותי לזיהוי המיקום, בכל פעם שהייתי באיזור.

הערה: לקבלת תמונה גדולה יותר, יש ללחוץ על התמונה באמצעות העכבר. כדי לחזור לאתר, יש לסגור את החלון שפתחנו ובו התמונה המוגדלת.

 תמונה נוספת של המבנה עם הצריחים הרבים.

הפעם כוונתי המצלמה ימינה יותר, וכך גם רואים את המספר הרב של המוניות הצהובות המסתובבות באיזור

 כשהבטתי מאחורי, ראיתי את הקצה הצפוני של המיידן, ובו מזרקה נאה.

 התקדמתי מעט בהמשך הרחוב שפנה מערבה, ובמקום גנים יפים ראיתי שאני באיזור אוהלים מוזנח שבו יושבים רוכלים ומוכרים את מרכולתם. מנקודה זו רואים מערבה יותר את קצהו של השהיד מינאר שהוא צריח, שקל לזהותו  והוא שמש לי כציון דרך.   לפרטים נוספים אפשר ללחוץ על הלינק שלהלן:

Shaheed Minar, Kolkata

 ירדתי מערבה בהמשך הרחוב והמשכתי לאורכו, כשלפתע ראיתי שאני באיזור בניינים מודרניים, כמו בנין זה של United Bank of India 

 המשכתי ללכת מערבה, והגעתי לפסי רכבת אשר מעבר להם ראיתי גן שנקרא :  Millenium Park  הדומה בעקרון ל"גני עדן"  שראיתי ביום קודם. התלבטתי אם להכנס לשם, אך לבסוף דחיתי זאת ליום אחר.

 חציתי את פסי הרכבת, כפי שראיתי שעושים המקומיים, ולעיני נגלה שלט:

Shipping to Howrah Ferrey Service

כלומר שירות שייט במעבורת כדי להגיע להאורה, שזה האיזור של תחנת הרכבת שבה הגעתי לכלכותה.

 התקדמתי לכוון ביתן קטן שמסתבר שזה הקופות לממכר כרטיסי נסיעה, והמחיר:  3 רופי.

קניתי כרטיס וחיפשתי , לאן הולכים עכשיו.

 עליתי לספינה ממנה ניתן לראות את הגדה השניה של נהר ההוגלי.

הראות גרועה. זו לא אשמת המצלמה. פשוט זה זהום האויר האופייני להודו.

 בדרך חזרה תפסתי אוטובוס שנסע לאספלנדה, שם בסביבה זיהיתי את אנדרטת הזכרון לנופלים במלחמה של ההודים.

זו נקודת ציון טובה, כי רואים מאחור את הזרקורים של האצטדיון (שם עברתי יום קודם), לכן ידעתי שעלי לפנות דרומה ומזרחה.

 הסתכלתי גם אני בכוון וראיתי מגרש ובו שחקני קריקט, שזה משחק אהוב ביותר ע"י ההודים.

כיון שאני לא מבין גדול במשחק זה, לא התלהבתי כמו ההודים והעדפתי להמשיך בדרכי כדי להגיע לחדרי בהקדם.