התחלנו לצעוד בשביל...


          


        עד שהגענו לשער. עברנו והמשכנו לכוון  תצפית תל צובה.


         



          עלינו על דרך העפר  (לפי החץ).....


          


           אנו רואים בתחילת השביל את השער בו נכנסנו, וברקע , את גגות
           הקיבוץ צובה ממנו באנו.
           המשכנו במעלה השביל עד שהגענו לנקודת תצפית ממנה ניתן לראות
           את ירושלים מרחוק, את הדסה עין כרם ואת צומת הסטף , ממנו מגיעים
           לקיבוץ צובה. 


           
            לקבלת תמונה מוגדלת יש ללחוץ על התמונה




          
            המשכנו בדרך העפר עד שהגענו לתל צובה.

       
            



            כאן נכנסנו למבנה , וקבלנו סקירה מסטיבן על תולדות התל.


                       


              בתוך המבנה היה אולם ובו היה מקום שבו יכולים להצטופף כ- 30 איש.

              כעת ממשיכים עם השביל לכוון התל , עד לשלט , וסימון  הפס הכחול
              על הסלע ליד....

               


                אחרי השלט, פונים עם השביל ימינה...    ומגיעים לתל .


                  



                  מטפסים בין שרידי החורבות  העתיקות ...


                   

                     עוברים במעבר צר בין שרידי חומות  האבן  .....
                   
                   



                  מגיעים למבנה המרכזי של מצודת בלמונט......

                 


              כאן הגענו לשלט ובו הסבר על קרב צובא.......


                 


           
              במקום זה יש נקודת תצפית טובה על הנוף.
              

          

            לקבלת תמונה מוגדלת יש ללחוץ על התמונה


   מכאן עלינו עוד קצת בשביל....


    



      כעת הגענו לחלק אחר של המצודה

         

            לקבלת תמונה מוגדלת יש ללחוץ על התמונה




       במקום זה, יש גת קטנה בתוך המצודה, לייצור יין לצרכי אנשי המקום, במידה 
       ויהיו במצור ולא יוכלו להגיע לגת  הגדולה הנמצאת מחוץ לחומות, ושבה נבקר
       עוד מעט...

        


     אחד הסלעים המרכיבים את החומה שליד גת זו מיוחד בכך שיש עליו ציור קדום
     של סוס , כפי שניתן לראות בתמונה הבאה:

      

            לקבלת תמונה מוגדלת יש ללחוץ על התמונה


       המשכנו כעת לכוון  עצי הזית והאלון העתיקים. עצים אלה בני מאות שנים,
       וניתן לדעת זאת על פי היקף הגזע שלהם, ולפי מקורות  מלפני 200 שנה ,
       בהן מוזכר למשל עץ האלון, ובו נאמר כי הוא כבן  300 שנה  .

        
           
         זה עץ הזית...

        

           וזה האלון ....

          


      
           כעת המשכנו, ועברנו בין המטעים של הקיבוץ.
           סטיבן הראה לנו את המלכודות החדשות בהן משתמשים כנגד החרקים
           והטפילים של העצים במטע.  בתוך הבד יש כיס קטן ובו יש בקבוקון המתיז
           את החומר שאינו רעיל לבני אדם , אך הורג את המזיקים...

           


          וכך נראים מטעי האגסים מזן ספדונה בעונה זו....

          

      
       מכאן המשכנו לאטרקציה הבאה, והיא נקבת המעיין

            



           כדי להכנס לנקבה, יש פתח...

          


         החלטתי להיכנס ולראות מה יש בפנים....

                    


         הכניסה היתה קצת קשה, כיון שהחור צר  והתקרה נמוכה, וצריך כמעט לזחול,
         אך אחרי שכבר זחלתי במנהרות בקוצ'י  בויאטנם , זה היה קטן עלי.
         וכך נראית הנקבה, לאחר שנכנסים  

         


          אפשר לצעוד על השפות המוגבהות, וכך לא להרטיב את הנעליים.
          לעומת זאת, אם באים עם הילדים  , אפשר לתת להם ללכת יחפים ולשכשך
          במים הזורמים בתעלה.
          
           
         

           אחרי  כ- 20  מ'   הולכת הנקבה וגבוהה, ולקראת הסוף כבר כמעט
          אפשר ללכת בעמידה  (תלוי מה הגובה שלך).
          הנקבה  מגיעה לסיומה אחרי כ- 40 מ'  ואז נכנסים לאולם גדול ורואים
          בו את הנביעה של המעיין ואת הנביעה המשנית.

          


             ליציאה, יש לחזור כל הדרך ( 40 מ' )  חזרה ויוצאים מהפתח בו נכנסנו

           
          



          כעת המשכנו לכוון הגת הגדולה , שהזכרתי קודם...
          כבר ממרחק אפשר לראותה.

          

    
           התקרבתי למקום....

         
        

            ובמבט  מקרוב...

         

            
           קבלנו הסבר מסטיבן  על שיטת העבודה בגת, ומה אומר כל חור.....
           
           לסיום, חזרנו לחדר האוכל, בו ניתן לקבל ארוחה  תמורת  50 ש"ח.