ברירת-מחדל  |  English  |  

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


התחברות למנהלים


  הטיול  לגרמניה/אוסטריה

26/08/2009  -    05/09/2009


 

     לטיול זה יצאה ביתי , ואני מביא את סיפורה כלשונו:

     

לכבוד הקיץ והחופש הגדול החלטתי להעלות סוף סוף את החוויות המדהימות, הצחוקים והתמונות מהארץ שכמעט ניצחה במונדיאל – גרמניה.

למען האמת נחתנו בגרמניה- מינכן, משם ישר שכרנו רכב , קנינו מדבקה שמאשרת לנו לעלות על האוטוסטראדה מבלי לקבל קנס ודהרנו לעבר גבול אוסטריה.

רק כדי לסבר את האוזן והעין, אני כותבת לכם עכשיו לא רק מהזיכרון שבראש ובתמונות מהאלבום הדיגיטלי המהמם שעיצבתי לבד. אלא בהצעתה של סבתי החכמה, הכנתי לנו יומן מסע, והקפדתי לכתוב בו (בניגוד לבלוג).

אז נתחיל מההתחלה:

יום 1 – 26/8/09 יצאנו בטיסת לילה, נחתנו בשעה 5:00 לפנות בוקר.

ממש עייפים, אבל ראשונים זינקנו ברגע שחברת ההשכרה נפתחה. קיווינו להיות הראשונים כדי שיישאר לנו רכב דיזל. אולם זה לא קורה. אבל כפיצוי קיבלנו מרצדס מ-ה-מ-ה-מ-ת!! שחורה מצוחצחת עם ריח של חדש.



 

   
         
          לקבלת תמונה מוגדלת  -     יש ללחוץ על התמונה בעזרת העכבר

 
 

האטרקציה הראשונה הייתה עדיין בשטח גרמניה – אגם המלכים KONIGSSEE, אגם גדול ובו שטים על סירת תיירים (ממוצע הגילאים היה 80) אל עבר אי שעליו יש כנסייה בשיפוץ וכמובן חנות מזכרות עם מחירים מופקעים. בדיעבד 12.5 לא היו שווים את השייט הזה, למרות שהיה קטע מצחיק וגם קצת מרשים שהנהג של הסירה עצר בדיוק בנק' אקוסטית והתחיל לנגן בסקסופון חצי הוא וחצי ההד שחזר מההר. אחר כך כמובן שהוא עבר עם כובע הפוך וביקש השלמת הכנסה על הניגון המרשים, שאת חבר שלי הרדים.


      


.     

משם כיוונו את ה – GPS לקן הנשרים או יש שיקראו לה הטירה של היטלר כי הוא נפש בה הרבה (5 פעמים) אני ביקרתי בה פעם אחת... זה אומר שעוד 4 פעמים יקראו לה הטירה של דלית. כניסה עלתה 15 לאדם. זה כלל כניסה לטירה +נסיעה באוטובוס למעלה ההר , שם עמדה הטירה, זו נסיעה תלולה בתוך העננים+ עליה במעלית מזהב עד לקומה 124 + הליכה במנהרה שבתוך הטירה ואז עוד הליכה לקצת ההר לתצפית על קן הנשרים. הנשרים לא היו בדיוק כמו שציפיתי אלא יותר כמו עורבנים שחורים.

    

     
         

  

משם חצינו את הגבול לאוסטריה כי הלינה שם הרבה יותר זולה. אבל בשעה 19:30 כולם כבר ישנים ושאנחנו הגענו היה כבר 22:30 . פחדנו לדפוק על הדלתות , הכל היה חשוך, בסוף אזרנו אומץ, הערנו איזה אישה מבוגרת שעל חלונה התנופף דגל FRIE  ZIMMER 
 מה שאומר צימר פנוי. הכוונה לחדר פנוי. עלינו לקומה השנייה של הבית, וקיבלנו 
חדר בלי שרותים רק מקלחת וכיור. אבל הסכמנו לקבל אותו תמורת 44  לזוג.
השירותים חיכו לנו בהמשך המסדרון של הקומה. יחד
עם ראשים של איילים משופדים, גולגולות של סנאים וחרבות,

היה קצת מפחיד לישון ככה. חשבנו אולי לישון בתורות... חחחח

   

 
  
           יש גם תמונות מפחידות יותר...

 
  

יום 2- 27/8 – בבוקר התפנקנו בארוחת בוקר עשירה בביצה קשה/רכה על מעמד מדליק מכוסה בבגד (הביצה) ששומר על החום שלה. ריבות, תה לחמניות חמות וכמובן צלחת מלאה בכל טוב שכלל פרוסות דקות של גבינה צהובה משולבות בעיטורים של פסטרמה חזיר. זה היה נראה טוב. הריח קצת פחות טוב. ובקיצור... ביקשנו צלחת חדשה רק עם גבינה. כמובן שהתנצלנו על הטירחה ועל כך שאנו יהודים ולא אוכלים חזיר. יצאנו לדרך.... נסענו לאטרקציה הראשונה של היום: רכבת קיטור. סיפרו לנו שהיא עולה גבוה בהר עד שמגיעים לאזור עם שלג עד הברכיים. לקחנו איתנו נעליים סגורות (או קרוקס) זה היה רגע המשבר שחבר שלי חשב שאיבד את שקית הנעליים שלו , עד שגילה ששכח אותם בארץ ליד המיטה בחדר. סחבנו על עצמנו כפפות וצעיפים ומעילים חמים. ולמעלה הסתבר שהיה נוף יפה , עם שמיים כחולים ושמש ענקית צהובה וחמה.  לא שלג ולא נעליים!!

  

   

עשינו סיבוב בנוף, ולגמנו את הבירה הגרמנית הראשונה... מזל שהבאנו קבוקים מהארץ לנשנש זה ממש בא טוב ליד הבירה. (אגב חצי ליטר בירה יותר זול משמעותית מבקבוק מים של 330 מ"ל)

 
         

   
 

משם המשכנו לאטרקציה הבאה: שחייה ספונטנית באגם. החלטנו שלא מספיק לראות את האגמים צריך גם לחוש אותם. שמנו בגדי ים וקפצנו למים. זה אחד היתרונות כשיש לך רכב צמוד עם המזוודות אתה מוכן ומזומן לכל אירוע ומצב. גם כשהמים קצת קרים.

   

 
              זו  אני  !!!  

   
  

היעד הבא העיר זלצבורג- בעיר ניתן למצוא גנים ממש מטופחים וצבעוניים, זה נמצא באזור העיר העתיקה. שם נמצא גם הבית של מוצארט,

    
 

      

 אנחנו העדפנו שלא להיכנס למוזיאון ולחסוך את הכסף הזה כדי לקנות בקבוק שתייה של מוצארט ליקר שוקולד שחור ולבן. באותו יום היה מופע חגיגי ואחד הארמונות נסגר . הגענו בדיוק לסוף שלו וראינו איך כולם יוצאים מהודרים עם השמלות. אני לא מתכוונת לשמלות של רנואר אלא לשמלות של איכרות כאלה כמו הפרסומת של היוגורט "מולר". מאחר והמעבר היה סגור, נאלצנו לעשות סיבוב ומצאנו את עצמנו בכיכר מלאה פופים (הכריות הרכות) וסטודנטים עם ספרים ואיך לא – בירה. היה מגניב. 

   
   

   

לאחר מנוחה קצרה חזרנו לאוטו במטרה להגיע אל העיירה WERFEN  זה הצימר היחידי שעוד הזמנו מהארץ ללא שום התחייבות. הוא באמת היה יפה וגם עלה בהתאם - 50 לזוג כולל ארוחת בוקר. מה שהיה יפה זה שהוא שכן על הר גבוה שצפה על מבצר הבזים. וכשהשמיים היו מלאי ברקים וערפל זה עשה אווירה מושלמת שכאילו חזרנו בזמן לפחות 150 שנה...

 לילה טוב!

 

 

 

 



   

                           יום 3- 28/8/2009 – יום של מערות ומנהרות 

             מערת  הקרח                                                                                                                                      הפעם באמת היה קר משהו בין ה 0 ל 4- מעלות. זו הייתה מערת נטיפים מקרח. בכניסה הייתה רוח של ואני לא מגזימה. נכנסו מכוסים בבגדים חמים מכף רגל ועד ראש. חוץ מחבר שלי ששם 2 זוגות גרביים טרמייות וכפכפי קרוקס (הוא הרי שכח את שקית הנעליים בארץ,וטרם הספקנו לקנות נעל סגורה חדשה). בכניסה הביאו לנו דף הסבר באנגלית שסור לצלם ועששית שנוכל לראות את הנטיפים. עלינו משהו כמו 700 מדרגות ואחר כך ירדנו אותם חזרה. ולא סיפרתי על הרכבל לפתח המערה וההליכה המרובה. זה היה מתיש. אבל בהחלט תופעת טבע מדהימה ששווה את מאמץ הטיפוס הזה. אחרי הכל היינו חייבים לשרוף קלוריות אחרי כל  הבירות והפיצות שאכלנו.

 



  

מנהרת המלח- בכניסה קיבלנו בגדים לבנים כמו של כורי מכרות, זאת על מנת שלא נתלכלך וגם שלא יהיה קר, ירדנו ברכבת מעץ הרבה מתחת לאדמה והתחיל להיות קר עם רוחות. עד שלמטה הכל נרגע ונתגלה בפנינו עולם שלם. מסתבר שהמנהרה כל כך ארוכה שבתוכה עובר הגבול בין אוסטריה לגרמניה. העיר זלצבורג נקראת כך על שום ZAL שזה מלח בגרמנית.


          
       
         
         
  

חזרה לצימר עצרנו במפל גולינג לקראת שקיעה, מסלול נחמד בין עצים לאורך מפל ונחלים. מזג  האוויר התחיל להיות קריר, עשינו כמה תמונות, נשנשנו במבה של הארץ. ושאלנו את השאלה "למה בישראל אין ככה מים בשפע כמו פה???"

זה היה הצימר היחידי שישנו בו שני לילות רצופים, היה כייף לדעת שיש לאן לחזור ולא לחפש ברגע האחרון. אבל בהמשך הטיול כבר התרגלנו לרעיון החיפוש וגם לרעיון שהלילה נישן באוטו. אבל בסוף תמיד הסתדרנו....



 

יום 4  - 29/8/09 - נסענו 3 דק' ברכב אל עבר טירת הבזים. מזג האוויר התאים בול לאווירה, היה סגריר, גשם מטפטף, שמיים אפורים, ברקים ורעמים. אל הטירה עלינו ברכבל (5.5 ) שמרגיש יותר כמו מעלית, ארוכה מאוד ואיטית. נסיעה של 3 דק' לפחות עם נוף מדהים , למעשה זה הרגיש כאילו אנחנו די תלויים באוויר. בכניסה חיכה לנו שער מסורג מברזל עבה, בפנים היו אנשים מחופשים לאבירים אני הייתי הנסיכה. בתוך הטירה יש מלא בזים שעומדים לתצוגה ובשעה 11:00 יש מופע של הבזים. מאלפים אותם והם טסים לנו מעל הראש חופשיים ומאושרים.


  
     
   העליה  ברכבל           מאד מומלץ לבקר בטירה
         
         
       
         
         
   

בטירה אפשר למצוא חדרים בסגנון של פעם עם ריהוט כבד, זהב, מטבח כמו בצבא עם סירים גדולים והכל מעץ. יש גם את עניין הביטחון: תותחים בצריח ואפילו השאירו את החבל שבעזרתו תלו את מי שצריך. זה היה בדיוק כמו שרציתי לראות. כמו שתיארתי לי מכל הסיפורים והסרטים שראיתי. לא היה מאכזב בכלל!!! בחנות מזכרות גם היה נחמד, התחפשנו לאבירים עם חרבות אמיתיות ועשינו צחוקים ממש. את הדרך חזרה לאוטו עשינו בחצי שעה בירידה נחמדה ורגועה ברגל בין העצים... ככה חסכנו 4 לאדם. (כמעט ארוחת צהריים במקדונלדס).

משם המשכנו אל המפלים שחוצבים בסלע- JOHANN.ST אבל אז תקף אותנו מבול, ונרטבנו כל כך שכבר לא ידענו אם זה מהגשם, מהשפריצות של המפלים או מהזיעה, כי היה חם!  ברמת העיקרון אמורות לצאת פה תמונות יפות של נהר כחול זורם בין אבני בזלת שחורות, אולם בגלל הסערה שתקפה אותנו המים הפכו לחום בוץ ופחדנו להוציא את המצלמה לצלם. אבל אין ספק שראינו בעיניים איך כוחו של הטבע ליצור דברים. להשליך את המים באבן ולחצוב בה.

המשכנו בנסיעה ברכב לעיירה הבאה GASTEIN BAD שם המליצו לנו לחפש מקום לינה וגם יש שם בריכות חמות. התאים לנו בול משהו חם ליום הרטוב הזה. שם גם מצאנו קזינו – וזכינו.
יצאנו מורווחים באיזה 20
ממש מיליונרים. לא! אבל לפחות זה מימן לנו ארוחת ערב טעימה.

להתראות מחר...




        דף  קודם            
 
תאריך ושעה
 


התחברות לחברים

[Top]                [Add to Favorites]               [Site Map]