החומה הסינית



                  עם בוקר נסענו במטרו קו 2  לתחנת   JISHUITAN כדי לקחת  אוטובוס
                  מס'  919. 
                  כשהגענו למקום ראינו שלט הכוונה:

                                    

השלט כיוון אותנו לאוטובוס מספר  877.  לאחר הליכה של כ- 10 דקות בכוון החץ,
וכבר היינו בטוחים שטעינו בדרך, פתאום ראינו את תחנות האוטובוס 877 וגם  919.
היתה רק בעייה קטנה, שהתור לאוטובוס היה באורך אינסופי, ואם היינו ממתינים בתור, 
היינו עולים לאוטובוס אולי בעוד מספר שעות.
ראינו שיש תחנת מוניות ליד תחנת האוטובוס, ושם כמעט לא היה תור.
תפשנו מונית שתיקח אותנו לחומה הסינית. סיכמנו עם הנהג שימתין במקום שעתיים-שלוש
ככל הדרוש ויחזיר אותנו למלון. סגרנו איתו  על   200  יואן. האוטובוס עלה בכוון אחד 12 
יואן בלבד.היות והיינו 4 , החלטנו שעדיף לקחת את המונית, גם אם זה יקר יותר.
נסענו כמעט שעה מחוץ לעיר, כי החומה נמצאת במרחק מבייג'ין.    
נהג המונית הביא אותנו לקטע הפופולרי ביותר = קטע בדלינג
 (Badaling Section, בסינית: 八达岭长城) 
 
נהג המונית חיכה בחנייה, ואנחנו הלכנו לקנות כרטיסים, לא לפני שהצלחנו להבין , שהנהג רוצה ביד 100 יואן (מחצית הנסיעה).

               


קנינו כרטיס לרכבל שיקח אותנו אל החומה, (100 יואן) , אך מסתבר שצריך לקנות גם כרטיס 
כניסה עבור הביקור בחומה (40  יואן)

הכרטיס לביקור בחומה נראה כך:

                          

כשבצידו האחורי יש הסבר בסינית ובאנגלית בקשר לחומה, וכן תרשים של הקטע שעומדים לבקר

                         



       ואילו הכרטיס לרכבל נראה כך:


                     


             
           במציאות, כשעולים ברכבל רואים ממש תמונה דומה. להלן תמונה שצילמתי 
           בשעת העלייה ברכבל:



                   



            בשעה טובה, הגענו לחומה והתחלנו ללכת עליה....


                  



                  

                   כך נראית החומה, כמו רחוב מרוצף....

                   וכשמביטים מהחומה לנוף רואים אותה במרחק ,  מתמשכת לאורך פסגות ההרים 
                   הנמצאים בערפל....



                 



           בקטעים מסויימים בחומה היו צריחים ששמשו גם כמגדלי תצפית....


              

            

          כשמביטים למרחק רואים שהחומה לכל אורכה מכוסה בסינים שבאו לראותה

                      


         במרחק ראינו את החומה מגיעה לצוק

                     




           המשכנו לטפס על החומה עד  פסגה מסויימת שהיתה בנויה על סלעים גדולים על צוק,
           והחלטנו שהבנו את הפרינציפ וזה מספיק.



                            



        כעת חזרנו לפי השילוט המצויין שהיה במקום...   


                      



              על השלט  כתוב שזה המגדל השמיני בצד הצפוני.   חץ לכוון היציאה בעוד כ- 500 מ'
              חץ בכוון הרכבל  בעוד כ- 150 מ' , וחץ בכוון השירותים  בעוד כ-  100 מ'.

               בחרנו ללכת בכוון הרכבל....

                           

 
             לא תיארנו לעצמנו איזה תור מצפה לנו. נדחפנו עם הזרם, ואז עצר אותנו אחד השומרים
             ולא נתן לנו להמשיך, אלא שלח אותנו בחזרה. לקח זמן עד שקלטנו שהכרטיס שקנינו היה
             לכוון אחד בלבד, וכדי לחזור ברכבל עלינו להוסיף עוד  40 יואן.
             הפעם נאלצנו להלחם נגד הזרם של ההמונים, עד שהצלחנו להגיע לקופה ולקבל כרטיס השלמה.
             חזרנו שוב את כל הדרך, והפעם הגענו לרכבל בשלום...


                     


     וכאן היינו כבר בדרכנו חזרה  לנקודת המוצא, ולחנייה בה המתין לנו נהג המונית.










                                              למעבר לתוכן עניינים  -   לחץ כאן
                                               





                      עד 30% הנחה למזמינים חופשה,
        לחודש יולי, למחזיקי ישראכרט בלבד!