מביא בזאת את מכתבה של לירון, כתבו כלשונו, בו היא מחפשת אנשים, שבעזרתם
תוכל לקבל פרטים על סבא שלה. 3 יוני , 2011
שלום,
סבא שלי, דב (ברקו פייבלביץ) זלמנוביץ' נפטר לפני כ-4 שנים.
הוא היה ניצול שואה ותמיד סרב לשתף אותנו במה שעבר עליו.
לאחר מותו מצאנו קופסה ובה תמונות מתקופת המלחמה ואחריה.
אין לנו מושג מי האנשים שמצולמים איתו בתמונות ואולי כבר אינם
בחיים, אבל אם שרדו את המלחמה בטח יש להם ילדים או נכדים
שעדיין בחיים ויוכלו לזהות דמויות ולעזור לנו לגלות "חורים שחורים"
מסיפור המלחמה שלו שחשוב לנו לשמר ואולי אולי אפילו למצוא משפחה.
אם מי מכם מזהה ויודע לעזור לנו אנא צרו איתי קשר
למייל: lirontraub@gmail.com או לנייד: 0543519121.
אודה לכם מאוד אם תעזרו לי להפיץ את המייל לכמה שיותר אנשים
כי אי אפשר לדעת מאיפה תבוא העזרה.
תודות.
לירון טראובמן
סיפור חייו בקצרה (מהמעט שאנחנו יודעים):
סבא נולד בשנת 1926 בעיירה קטנה על גבול ביילרוס בשם נובוגרודק.
אביו פייבל-יוסף (שרגא) היה סנדלר ואמו שושקה הייתה עקרת בית ועבדה
בעבודות רבות ונוספות (אפיית לחם ומכירתו בבתי גבירים, מכירת חלב,
תופרת שמיכות עפ"י הזמנה ועוד).
בשנת 1941 (ככל הנראה) הוא הוכנס לגטו (לפי יד ושם לגטו לידה).
בשנת 1943 התקיימה הסלקציה הגדולה בה פקדו על כל היהודים פרט
למעטים שנתמכו ע"י היודנראט להשתטח על האדמה ואת השאר הכניסו
לבית גדול בקרבת מקום. היהודים ששכבו הבינו מהר מאוד שעומדים להרוג
את כולם ופרצה מהומה גדולה כאשר הם החלו לרוץ ללא סדר לעבר הבניין
וסבא שלי ביניהם. אחד הנאצים שבר את הקת של הרובה שלו על הראש של
סבי, מה שלא הפריע לו להמשיך לרוץ ולהכנס לתוך הבית וכך נשאר בחיים
כאשר כל משפחתו נשארה מאחור... כל שנותר לו היה להסתכל אחורה לעבר
קבוצת האנשים שבהם משפחתו מובלים למרחק של כמה מטרים מהם ונורים
למוות. במשך כשעתיים-שלוש נמשכו היריות... בסה"כ מכל אלפי היהודים
נותרו רק 200 בחיים. קומץ קטן מתוך תושבי הגטו ששרדו וסבא ביניהם תכננו
בריחה מהגטו. במשך כחודשיים הם חפרו מנהרה מתחת לאדמה שהובילה
אותם מחוץ לגדרות הגטו. בסיום החפירה הם לקחו איתם אנשים נוספים,
וברחו. רבים נהרגו במהלך הבריחה.
סבא ברח עם חבר בשם גדליהו (שוב, אין לנו מושג מי האדם ולא שמענו עליו
מסבי.אנחנו יודעים שככל הנראה הם שרדו יחד את המלחמה, אבל מה היה
אח"כ נשאר בגדר תעלומה). במהלך הבריחה הם פגשו בפרטיזנים והצטרפו
אליהם למחנה הפרטיזנים של ביילסקי ושם היו עד סיום המלחמה. בשנת 1946 הוא עלה לארץ דרך צרפת באוניה "ביריה".
זו תמינת סבא כשהיה פרטיזן
בתמונה זו, סבא בצד ימין
על גב התמונה רשום:
20/06/53
לזכרון נצח
לחברינו דב זלמנוביץ'
מאת יצחק ורחל