דף הבית >> בלוגים >> אמא חולה באלצהיימר

 

 

                                          אמא חולה באלצהיימר

              לאט לאט נקלטת בתודעה העובדה המרה.

             אמא לא צעירה, כבת 80, אך תמיד תהיה האמא שלי. גם אם מצבה הולך ומחמיר.

             התלבטתי תקופה ארוכה, אם לשפוך את ליבי בפורום כזה ,  אולם כעת הגעתי למסקנה , שאכן

             עלי לעשות זאת.

             איני יודע עדיין אם זה יקל על ליבי, אך יש מטרה נוספת לכך שאני מפרסם בלוג זה באתר שבניתי,

             והמטרה היא: שיתוף

            נראה לי כי בדרך זו, אני יכול להגיע ליותר אנשים המתעניינים בנושא זה, ואוכל לשתף  אותם ברגשותי,

             באותה מידה  בה אוכל לשמוע מאנשים נוספים מה עובר עליהם, ואם עוברים אותה "חוויה".

             בדעתי להוסיף  בסוף ו/או במהלך דברי, גם מספר קישורים בנושא האלצהיימר, ואשמח לקבל מידע

             כזה גם ממי שיקרא את דברי,  וירצה לעזור לי.

           אני רוצה לציין , כי אמי עברה ארוע מוחי  בשנת 2005 , בעקבותיו היתה בשיקום  ולאחר מכן בבית חולים

           סיעודי.

           תוך מספר חודשים , התאוששה מבחינה פיזית, אך נכנסה לתהליך של דמנציה , שבהמשכה הפכה לאלצהיימר.

           סימנים ראשונים לבעיה החלו להתגלות עוד לפני האירוע המוחי, במהלך השנה שלאחר מות אבי, כשאמי

           נשארה לבד בביתה, ויום אחד השאירה את כירת הגז , עם ברז פתוח וללא אש.

           מזל שהשכנים חשו בריח של הגז הדולף, והזמינו מכבי אש עוד בטרם היה פיצוץ.

           בשלב מאוחר יותר בשנת 2007 , אמי לא זכרה כלל כי בת דודתה מארה"ב נפטרה, וכי היא היתה בביקור

           אצלה בארה"ב, בליווי אבי ז"ל כשהיה עוד בחיים, ולפני מותה של בת דודה זו.

           בשנת 2008  כבר לא זכרה אמי כי היתה בחתונות של נכדיה, וכשראתה את נשותיהם, היא שאלה:

           "מי זה ?"  בהצביעה עליהן.

            בשבת האחרונה   18/04/2009  כשבקרתי אותה, אמי אמרה לי:  "  גדעון, אני מבקשת שתיקח אותי

           הביתה. אני רוצה להיות לבד שם עם מטפלת. לא טוב לי פה."

           דבריה נשמעו לי הגיוניים, מלבד העובדה שלא זיהתה אותי, וקראה לי בשמו של אחי.

           היא אף פנתה לאשתי, ובקשה ממנה למסור ד"ש להוריה, מה שנראה על פניו שהכל בסדר אצלה.

          


+ שלח משוב